בס"ד

השלמה להגדה ליהודי ארץ ישראל

סדר סעודת ליל חג המצות

אנו פותחים בקידוש כמו בכל ליל שבת וחג, ואוכלים מתאבן (כמו שיש נוהגים עד היום,  כמו הנוהגים לאכול את סימני ליל ראש השנה אחרי קידוש ולפני המוציא).  אך סקרנותם של הילדים בקשר למאכלים המשונים שעל השולחן והכריות שעל הכיסאות מגיעה לשיא כאשר אנו מוזגים כוס יין שניה במקום לגשת מיד לנטילת ידיים ולברכת "המוציא", כהרגלנו בכל ליל שבת וחג.  הם שואלים "מה נשתנה הלילה הזה?" וגו'.  אנו פותחים בתשובות בשתי דרכים ("עבדים היינו ... ויוציאנו ה' ",  ו- "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ... ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו").

חכמינו ז"ל קבעו שעלינו להמשיך בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר באמצעות קריאת פסוקים מפרשת "מקרא ביכורים", הפותחת במלים "ארמי אובד אבי וירד מצרימה" והממשיכה בפסוק "ויוציאנו ה' ממצרים בכח גדול" וגו'.  קריאה זו, שהתורה ציוותה על מביא הביכורים לאומרה עם הבאת ביכוריו למקדש (בין שבועות לסוכות!), פותחת במצבנו הירוד בראשית דרכנו כעם, ומסתיימת  בשמחת מביא הביכורים על שזכה להביא מפרי ארצו לבית המקדש. 

אמנם הבאת הביכורים מיועדת לתקופה שבין שבועות לסכות, אך חז"ל מצאו כי הסיכום התמציתי של ראשית ההיסטוריה של עם ישראל שבפרשת ההודיה ההיא מתאים בדיוק לסיפור יציאת מצרים בליל הסדר.  אנו קוראים כל פסוק בשלמותו, ואחר כך מפרקים אותו לפסקאות, ומעירים דרשה קצרה על כל פיסקה, במטרה להאיר את משמעותה העמוקה יותר.  כך אנו עושים עד שמגיעים ל"כמה מעלות טובות למקום עלינו" ומשלימים את פיוט ההודיה ההוא ב"והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה" וגו'.

המשנה, והרמב"ם, קבעו שיש לומר בליל הסדר את הפרשה ההיא עד סופה, זאת אומרת, כולל הפסוק החמישי "ויביאנו אל המקום הזה, ויתן לנו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש."  כך מתאים גם לפי סיומו של פיוט ההודיה "כמה מעלות טובות למקום עלינו".  נראה כי במהלך גלותנו הארוכה, לא יכולנו לומר פסוק זה בליל הסדר, כי היה מקלקל את השמחה במקום להגבירה, וגם כי לא רצינו שיחשוב מאן-דהו שארץ זו או אחרת בגלות היא "הארץ המובטחת".  מכל מקום, אמירת הפסוק בגלות היתה חוטאת לאמת.

לשמחתנו אנו חוזרים היום לארצנו.  זה כעשר שנים שבני משפחתי ואני קוראים במקום המתאים גם את הפסוק החמישי שבפרשת "ארמי אובד אבי" ואומרים עליו דרשות קצרות, על כל פיסקה.  כך אנו רוצים, בין השאר, להביע את תודתנו לה' על החסד הגדול שעשה עמנו.  אנו שמחים לשתף במנהגנו כל מי שימצא אותו מתאים לו ולמשפחתו.

ניתן להוריד את הקבצים מתוך הקישורים בדף הראשי ולהדפיסם.  כמו כן, ניתן להעביר את הקבצים הלאה גם לבני משפחה, לחברים, למכרים ולאחרים העשויים להפיק תועלת מן הדף.

 אם אין לכם תוכנה מתאימה לקריאת קבצי PDF, ולהדפסתם,  ניתן להוריד את התוכנה חינם מהאינטרנט בכתובת:

http://www.adobe.com/products/acrobat/readstep2.html

אם, משום מה, נתקלתם בתקלה בהורדת הקבצים, ניתן לשלוח דוא"ל לכתובת
djm765@gmail.com

אם אתם רוצים לקבל את הקובץ שבשחור ולבן, נא לכתוב בשורת הנושא את המילה   haggada והקובץ יישלח אליכם אוטומטית בדוא"ל חוזר. 

 אם אתם רוצים לקבל את הקובץ להדפסה בצבע, נא לכתוב בשורת הנושא את המילה – color   -   והקובץ המתאים יישלח אליכם בדוא"ל חוזר אוטומטית.

בברכת חג כשר ושמח לכם ולכל אשר לכם, ולכל בית ישראל!
הרב ד"ר דוד ועדינה מישלוב
התמר 44 
מושב חמד 50295
טל': 9607156-03